רדיקלים חופשיים

העץ - 18:0 19/05/2017

רדיקלים חופשיים

שש הרצאות קצרצרות בנושאי סביבה, חברה ותרבות.  

כל הרצאה 11 דקות + 4 לשאלות. אינטנסיבי מרתק ומחולל שינוי.

*הרחבה על כל ההרצאות בקצה הרשימה* 

 שימי שיידר - פסטיבל שייח' אבריק כמודל להתארגנות אזרחית

 עלוה עפאים - לחם ושושנים: סיפורן של פועלות הטקסטיל

 יפעת צור - להציל את העולם בביס

 דרור שדות - כי פליטים היינו

ליאור בנטור ורוני קרן - אקולוגיה חיובית ופילוסופיה ילידית

ליאור שורר - רב תרבותיות ושינוי חברתי מהשטח


פסטיבל שייח' אבריק נוצר בטבעון, נעשה בידי אזרחים ובשביל האזרחים. רוחו היא חופש וקשרים קהילתיים. הוא ההוכחה שלנו שכדי לקיים תרבות, אין צורך בממשלה, מועצות, אנשי הון, תקשורת או מנהלים. יש צורך ביוזמה אישית, העזה, אמונה, יצירתיות, נדיבות, שיתוף פעולה, אחראיות ואהבה, וכאלה יש לנו בשפע. אם תרצו פסטיבל שייח׳ אבריק הוא מעין מידברן לא אסקפיסטי, המתנהל בקוד פתוח והאידאלים שלו הם אתגרי קהילת העתיד.

שימי שיידר הוא חומוסאי, פעיל חברתי ואמן רב תחומי.

לחם ושושנים: היכרות עם זרם הפמיניזם החברתי, דרך סיפורן האמיץ של פועלות הטקסטיל בארה"ב עוד לפני שהיה דבר כזה פמיניזם. מה הקשר בין פמיניזם לצדק חברתי, על איחוד מאבקים, על התאגדות ואקטיביזם.

עלוה עפאים היא רכזת פרויקט "פועלות לשינוי" שמקים קהילות פמיניסטיות לצדק חברתי.

להציל את העולם בביס: הקשר בין סביבה למזון, איך בחירת המזון שלנו משפיעה על הסביבה, הבעייתיות שבמזונות מן החי, והעצמה שבבחירה האישית של כל אחד ואחת לצמצם בפגיעה במשאבי הטבע.

יפעת צור היא בעלת תואר שני באקולוגיה תעשייתית ופעילה בארגון מגמה ירוקה.

כי פליטים היינו:  בישראל גרים כיום כ40,000 מבקשי מקלט, רובם המוחלט מאריתראה ומסודן, שתי מדינות המפרות זכויות אדם בצורה הבוטה ביותר, וחזרתם לשם מהווה להם סכנת חיים. בישראל הם חיים ללא זכויות ובמדיניות ברורה לשבור את רוחם ולהרחיקם, על אף המחויבות שלנו לאמנת הפליטים ולמרות (ואולי בגלל) ההיסטוריה הייחודית של מדינת ישראל.

דרור שדות היא דוברת המוקד לפליטים ולמהגרים.

אקולוגיה ואקטיביזם סביבתי באים עם הרבה התנגדות, מאבק, מחשבות דיסטופיות ולעיתים גם ייאוש. האם זה יכול להיות אחרת? האם ניתן להתבונן בעיניים פקוחות על היחס בין העולם לבני האדם ולהיות אופטימיים? ננסה לעשות חיבור בין תפיסות מזרחיות של גוף ונפש, לנקודת מבט ילידית על הטבע והאדמה, וניתן דוגמאות לפעולות אקטיביסטיות אקולוגיות שלא רק אומרות מה לא אלא מציעות אפשרות חדשה לקשר בין אדם ואדמה.

ליאור ורוני מגדלים יחד ילד ועוסקים באקולוגיה מעשית, טיפול ותרגול בודהיסטי.

על מה מדברים כשמדברים על רב תרבותיות? מה היתרונות והמוקשים בשיח הזה? מה ההבדל בין תפיסות של שינוי מלמעלה (מהשלטון) או מלמטה (מהאזרחים)? והאם פסטיבל יערות מנשה הוא חלק מהבעיה או חלק מהפתרון?

ליאור שורר מנהל את עמותת מבט לפיתוח מודעות רב תרבותית ורכז הדרכה בעמותת אתגרים.

פסטיבל יערות מנשה

גופים תומכים